Maharsha Chidushei Halakhot Shevuot 30a – מהרש"א חידושי הלכות שבועות ל.‏ – Shas HaMeforash

פרק ד – שבועת העדות

מתני׳מַתְנִיתִין: שְׁבוּעַת הָעֵדוּת נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וְלֹא בְּנָשִׁים בִּרְחוֹקִין וְלֹא בִּקְרוֹבִין בִּכְשֵׁרִין וְלֹא בִּפְסוּלִין וְאֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בִּרְאוּיִן לְהָעִיד. בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי ב״דבֵּית דִּין מִפִּי עַצְמוֹ וּמִפִּי אֲחֵרִים אֵין חַיָּיבִין עַד שֶׁיִּכְפְּרוּ בָּהֶן בב״דבְּבֵית דִּין דִּבְרֵי ר׳רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים ^אבֵּין מִפִּי עַצְמוֹ וּבֵין מִפִּי אֲחֵרִים אֵינָן חַיָּיבִין עַד שֶׁיִּכְפְּרוּ בָּהֶן בב״דבְּבֵית דִּין. וְחַיָּיבִין עַל זְדוֹן הַשְּׁבוּעָה וְעַל שִׁגְגָתָהּ עִם זְדוֹן הָעֵדוּת וְאֵינָן חַיָּיבִין עַל שִׁגְגָתָהּ וּמָה הֵן חַיָּיבִין עַל זְדוֹן הַשְּׁבוּעָה קׇרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.:^ב גמ׳גְּמָרָא: מְנָהָנֵי מִילֵּי דת״רדְּתָנוּ רַבָּנַן {דברים י״ט:י״ז} וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים בְּעֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר.^ג אַתָּה אוֹמֵר בְּעֵדִים אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּבַעֲלֵי דִינִין כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר {דברים י״ט:י״ז} אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב הֲרֵי בַּעֲלֵי דִינִין אָמוּר הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים בְּעֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר נֶאֱמַר כָּאן שְׁנֵי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {דברים י״ט:י״ז} שְׁנֵי מָה לְהַלָּן בְּעֵדִים אַף כָּאן בְּעֵדִים.^ו מַאי אִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר וְכִי תֵּימָא מִדְּלָא כְּתִב וַאֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב כּוּלֵּיהּ קְרָא בְּבַעֲלֵי דִינִין מִשְׁתַּעֵי נֶאֱמַר כָּאן שְׁנֵי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שְׁנֵי מָה לְהַלָּן בְּעֵדִים אַף כָּאן בְּעֵדִים. תַּנְיָא אִידַּךְ וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים בְּעֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר אַתָּה אוֹמֵר בְּעֵדִים אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּבַעֲלֵי דִינִין אָמְרַתְּ וְכִי שְׁנַיִם בָּאִים לְדִין שְׁלֹשָׁה אֵין בָּאִין לָדִין וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר נֶאֱמַר כָּאן שְׁנֵי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שְׁנֵי מָה לְהַלָּן בְּעֵדִים אַף כָּאן בְּעֵדִים. מַאי אִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר וְכִי תֵּימָא בְּתוֹבֵעַ וְנִתְבָּע קָא מִשְׁתַּעֵי קְרָא נֶאֱמַר כָּאן שְׁנֵי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שְׁנֵי מָה לְהַלָּן בְּעֵדִים אַף כָּאן בְּעֵדִים. תַּנְיָא אִידַּךְ וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים בְּעֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר אַתָּה אוֹמֵר בְּעֵדִים אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּבַעֲלֵי דִינִין אָמְרַתְּ וְכִי אֲנָשִׁים בָּאִין לַדִּין נָשִׁים אֵין בָּאוֹת לַדִּין וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר נֶאֱמַר כָּאן שְׁנֵי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שְׁנֵי מָה לְהַלָּן בְּעֵדִים אַף כָּאן בְּעֵדִים. מַאי אִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר וְכִי תֵּימָא אִשָּׁה לָאו אוֹרְחַהּ מִשּׁוּם {תהלים מ״ה:י״ד} כׇּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה נֶאֱמַר כָּאן שְׁנֵי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שְׁנֵי מָה לְהַלָּן בְּעֵדִים אַף כָּאן בְּעֵדִים. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים מִצְוָה לְבַעֲלֵי דִינִין שֶׁיַּעַמְדוּ אָמַר ר׳רַבִּי יְהוּדָה שָׁמַעְתִּי שֶׁאִם רָצוּ לְהוֹשִׁיב אֶת שְׁנֵיהֶם מוֹשִׁיבִין אֵיזֶהוּ אָסוּר שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב אֶחָד מְדַבֵּר כׇּל צָרְכּוֹ וְאֶחָד אוֹמֵר לוֹ קַצֵּר דְּבָרֶיךָ. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן {ויקרא י״ט:ט״ו} בְּצֶדֶק תִּשְׁפּוֹט עֲמִיתֶךָ שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד יוֹשֵׁב וְאֶחָד עוֹמֵד אֶחָד מְדַבֵּר כׇּל צָרְכּוֹ וְאֶחָד אוֹמֵר לוֹ קַצֵּר דְּבָרֶיךָ ד״אדָּבָר אַחֵר בְּצֶדֶק תִּשְׁפּוֹט עֲמִיתֶךָ הֱוֵי דָּן אֶת חֲבֵירְךָ לְכַף זְכוּת.^ה תָּנֵי רַב יוֹסֵף בְּצֶדֶק תִּשְׁפּוֹט עֲמִיתֶךָ עִם שֶׁאִתְּךָ בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת הִשְׁתַּדֵּל לְדוּנוֹ יָפֶה.^י רַב עוּלָּא בְּרֵיהּ דְּרַב עִילַּאי הֲוָה לֵיהּ דִּינָא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן שְׁלַח לֵיהּ רַב יוֹסֵף עוּלָּא חֲבֵרֵנוּ עָמִית בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת אָמַר לְמַאי שְׁלַח לִי לְחַנּוֹפֵי לֵיהּ הֲדַר אָמַר לְמִישְׁרֵא בְּתִיגְרֵיהּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות שבועות י׳:א׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״א

^ב רמב״ם הלכות שבועות ט׳:ב׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״א

^ג ג רמב״ם הלכות שבועות א׳:י״ב
ד רמב״ם הלכות שבועות א׳:י״ג
ה רמב״ם הלכות שבועות א׳:י״ב

^ו רמב״ם הלכות עדות ט׳:ב׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קי״ד
טור חושן משפט ז׳:ד׳
טור חושן משפט ל״ג:א׳
שולחן ערוך חושן משפט ז׳:ד׳
שולחן ערוך חושן משפט ל״ג:א׳

^י רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כ״א:א׳

E/ע

הערותNotes

תוס׳ בד״ה מצוה בבעלי כו׳ והא דאמר לה בתי עמוד כו׳ ועוד דא״כ הוה עיכובא כו׳ עכ״ל לפי שהיה אפשר לפרש דההיא דבין עומד ובין יושב אינו סותר הא דקאמר בתי עמוד דהיינו לכתחלה כמ״ש התוס׳ בפ׳ מ״ח דהשתא איכא למימר נמי דועמד ואמר נמי מיהת לכתחלה משמע אבל התוס׳ הכא לא משמע להו כלל דועמד ואמר עמידה היא כמו עמדו וקדשו כו׳ ולזה קשיא להו מהא דאמר בתי עמוד וכתבו דלא משום דכתיב ועמד ואמר דמשמע עמידה לכתחלה כדפירש׳ דלא משמע כלל עמידה כמו עמדו וקדשו כו׳ ועוד דאי הוה משמע ועמד ואמר עמידה ממש הוה עיכובא מדכתיב בפ׳ זו ככה ואם כן לא יתיישב לך הא דאמר בין עומד ובין יושב אלא אמר לה לעמוד כו׳ זהו הנראה לנו מדבריהם וקרוב לזה דברי אבן ל״ב וק״ל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון